S-Cube Article: Fund Raising Trends in Israel

מגמות בתחום הגיוסים בישראל

 במהלך ארבע השנים האחרונות, אס קיוב מבצעת את המחקר היחידי בישראל המתבסס על נתוני אמת (ע”פ מסמכי השקעה חתומים), של למעלה מ- 400 סבבי גיוסי הון של חברות סטארט אפ ישראליות הנמנות עם לקוחותיה. בסדרת המאמרים הבאה נפרוס בפניכם את המסקנות העולות מהמחקר והפעם בנושא מגמות בתחום הגיוסים.

על פי מחקר אס קיוב נראה כי במהלך שנת 2017 חלה עלייה משמעותית בשווי החברות המגייסות. סכומי הגיוס האבסולוטיים גדלו משמעותית בשיעור של בין 56% ל-80% בשנת 2017 ביחס לשנת 2016, כפי שניתן לראות כדלקמן:

הגידול בסכומי הגיוס בשנים האחרונות, נובע בעיקר מהרצון של חברות הסטארט אפ להגיע לשלב של חברה בוגרת. החברות אינן “ממהרות” לאקזיט, אלא מעוניינות להמשיך את תהליך התפתחותן, לרכוש חברות מתחרות ולהיות לחברות יציבות ומשמעותיות בזכות עצמן. התפתחות ענף הקרנות השניוניות (סקונדרי) בשנים האחרונות, תומכת במגמה זו ומאפשרת למייסדים ו/או למשקיעים הראשוניים לפגוש את הכסף באמצע התהליך ובכך לעכב את רצונם לאקזיט מהיר.

מגמה נוספת שנמצאה במחקר אשר מקבלת תאוצה בשנים האחרונות, הינה מעבר מהשקעה במניות בכורה משתתפות (פרטיסיפייטינג) להשקעה במניות בכורה בלתי משתתפות (נון-פרטיסיפייטינג), מכ-33% בשנת 2013 לכ-58% בשנת 2017. דבר זה משנה באופן משמעותי את חלוקת התמורה בעת אירוע נזילות בין המייסדים למשקיעים.

מודל מניות בכורה בלתי משתתפות (נון-פרטיסיפייטינג), הינו מודל אשר מיטיב עם בעלי המניות הרגילות – המייסדים והעובדים (וכמו כן, גם עם משקיעי עבר). מודל זה קובע כי בעלי המניות לא ישתתפו בהמשך החלוקה עם בעלי המניות הרגילות לאחר שקיבלו את השקעתם בחזרה (בהתאם לקדימות של מניות הבכורה בחלוקת הכספים). בנוסף, לבעלי המניות הבכורה ישנה הזכות להמיר את מניותיהם למניות רגילות, במידה והמרה זו תהיה גבוהה מסכום השקעתם, ולקבל את חלקם היחסי (פרו-ראטה) עם יתר מניות החברה. מנגד, מודל מניות בכורה משתתפות (פרטיסיפייטינג), מיטיב עם בעלי מניות הבכורה – קרנות ההשקעה, מוסדיים וכדומה. מודל זה קובע כי לאחר קבלת השקעתם בחזרה בהתאם לתקנון של מניות הבכורה בחלוקת הכספים, בעלי מניות הבכורה ימשיכו להשתתף בקבלת הכספים על בסיס חלקם היחסי עם יתר בעלי המניות בחברה.

לצורך ההדגמה, להלן טבלה המציגה את ההבדלים בחלוקת התמורה (באחוזים) בין שני המודלים, לפי גובה התמורה (אקזיט) של 10 מיליון דולר, 20 מיליון דולר ו-90 מיליון דולר:

ניתן לראות כי בחירה במודל פרטיסיפייטינג לעומת נון- פרטיסיפייטינג משנה משמעותית את הסכום אותו בעלי מניות הבכורה יקבלו בעת אירוע נזילות (אקזיט). למעט חלוקת התמורה בשווי של 10 מיליון דולר, שהינו זהה לסכום ההשקעה ועל כן אין הבדל בין המודלים, בחלוקת תמורה אשר גבוהה מסכום ההשקעה – בעלי מניות הבכורה המשתתפות יקבלו תמיד שיעור גבוה יותר בחלוקת התמורה (אקזיט).

בישראל, בדומה לארה”ב, חל היפוך מגמה בשלוש שנים האחרונות וכיום המודל הרווח הוא פרטיסיפייטינג, בניגוד למה שנהוג היה בתחילת העשור. בבחינת מחקרים אשר נעשו בארה”ב, נראה כי העדפת מודל מניות בכורה משתתפות נפוץ בעיקר בחברות אשר נמצאות בקשיים, לא עומדות בתחזיותיהם או לצורך הקטנת הסיכון בהשקעה ולכן קרנות הון-סיכון מעדיפות לבחור במודל זה. ראוי לציין כי בחלוקת אקזיט גבוה משמעותי ביחס לסכומי ההשקעה בחברה, אין הבדל מהותי בין שני המודלים בתשואה למשקיעים.

במאמר הבא, כמה חברה אפשר לקנות במיליון דולר?, אס קיוב תציג ליזמים ומשקיעים מידע מהימן ושימושי ביותר בנבכי תחום ההשקעות בחברות היי טק בישראל: ממוצע סכומי ההשקעה, שיעורי ההחזקה הנהוגים בישראל בהתאמה לסבב ההשקעה ועוד.