המשקיעים דורשים להוציא את ה-IP מחוץ לישראל? במה זה כרוך ומתי זה משתלם?

רגע לפני שמוציאים את ה-IP מחוץ לישראל, כל מה שצריך לדעת על נכסים בלתי מוחשיים – כיצד קובעים את שווי ה- IPשל חברה? מתי יש צורך בהערכת שווי? אילו חברות צפויות לעבור את התהליך בקלות ומתי צפויים קשיים?

חוסר הוודאות האופפת את מערכת המשפט בישראל לנוכח הרפורמה המוצעת על ידי הממשלה מקשה על חברות הטכנולוגיה הפרטיות הישראליות לגייס כספים, שכן המשקיעים מעדיפים לעיתים שלא להיכנס להשקעה בחברות ישראליות, לפחות עד שתתבהר תמונת מצב הסביבה המשפטית שלהן. לעיתים, המשקיעים אף מתנים את ביצוע השקעתם בהוצאת ה-IP אל מחוץ לישראל; מהלך שכזה אפשר לבצע לדוגמא באמצעות "היפוך שרוול", אך חשוב להבחין בין חברות ותיקות לבין חברות חדשות, שנמצאות בשלב הצמיחה המבקשות לבצע הליך זה. בעוד שעבור חברות חדשות ביצוע "היפוך שרוול" הינו הליך פשוט יחסית שאינו כרוך בהוצאות מהותיות ולרוב גם אינו כרוך בתשלומי מס בפועל, עבור חברות ותיקות ורווחיות, מדובר בתהליך ארוך, מורכב ומסובך, הדורש השקעת זמן רב ומשאבים, ובסופו של דבר מוביל לרוב לתשלומי מס גבוהים יותר. בכל אופן, הוצאת ה-IP שקולה למכירתו ועל כן עולה הצורך בהערכת שווי בכדי לקבוע מה יהיה הסכום החייב במס.

מה זה קניין רוחני או נכס בלתי מוחשי?

קניין רוחני הוא נכס בלתי מוחשי אשר מאפייניו הפיסיים, ומכאן גם המשפטיים, שונים מאלו של נכסים מוחשיים הקלים יותר לתפיסה והגדרה. בעוד שנכסים מוחשיים כגון מפעל, טרקטור, מחשב וכו', נמצאים מעצם טיבם בשליטת בעליהם וככלל צפויים להניב תועלת או רווח לחברה באופן שניתן "לזהות" את מקורו, זכות בלתי מוחשית יותר קשה לזיהוי למרות שכזכות קניינית היא נהנית מתכונות דומות לאלה של קניין מוחשי "רגיל" כגון האפשרות להעברה, מכירה או מתן זכות שימוש בו. ישנם סוגים רבים של נכסים בלתי מוחשיים, בניהם קניין רוחני (IP – Intellectual Property) אשר יכול להתייחס, בין היתר, לזכויות בנכסים מסוגים שונים הנוגעים למשל לטכנולוגיה, ידע, מותג, עיצוב וסודות מסחר, בנוסף לנכסים בלתי מוחשיים אחרים כגון הסכם אי תחרות, צבר הזמנות וכוח עבודה.

האם לחברה יכולים להיות מספר נכסי קניין רוחני?

כן. למשל, חברה יכולה להחזיק במקביל בפטנט, ידע טכנולוגי (שאינו מתאים בהכרח למתן פטנט), ידע סודי ייחודי, מותג, הסכם אי תחרות עם המהנדס שפיתח את הטכנולוגיה וכל נכס אחר שאינו פיזי ואשר מקורו והשליטה בו אינם מוחשיים.

מתי יש צורך בהערכת שווי ה-IP של החברה?

חברות נדרשות לבצע הערכת שווי של ה-IP בכל מקרה בו הנכסים הבלתי מוחשיים של החברה מועברים, בין אם נמכרו או הועברו לחברה אחרת. למשל, במסגרת עסקאות M&A, החברה הרוכשת נדרשת לבצע עבודת PPA – Purchase Price Allocation לצורך הקצאת מחיר הרכישה לנכסים מוחשיים ובלתי מוחשיים וזיהוי שווי המוניטין אשר יהווה כבסיס לבחינות ירידת ערך (Impairment) תקופתיות. במסגרת עסקאות ספין-אוף, כאשר חברה מעניקה זכות שימוש ב-IP שלה, יש צורך בהערכת שווי לצורך תמחור העסקה. בנוסף, בעת מכירת ה-IP לחברה אחרת בישראל, במרבית המקרים רשות המסים צפויה לטעון ששווי החברה כולה, למעט שווי הנכסים המוחשיים, זהה לשווי ה-IP, כך שהערכת שווי תסייע לחישוב חבות מס מופחתת. אגב, במהלך תכנון העסקה כדאי לשים לב שבמקרים בהם במקביל להעברת ה-IP מועברים למשל חלק מהעובדים לחברה הקולטת, מבחינת רשות המסים מדובר בהעברת פעילות אשר משמעותה שווי גבוה יותר בכל הנוגע לחבות המס.

הערכת שווי ה-IP נדרשת גם עבור ביצוע מכירה "טכנית" בלבד, כגון "היפוך שרוול" – מהלך שמעורר עניין רב לאחרונה על רקע חוסר הוודאות המשפטית בישראל ואשר משמעותו הפיכת חברה ישראלית לחברת בת של חברה הרשומה בחו"ל. בעניין זה, עבור חברות שקיבלו מענק מרשות החדשנות, כל הוצאה של ה-IP מישראל שקולה מבחינת רשות החדשנות למכירה, כאשר מנגד, ביצוע היפוך שרוול ללא הוצאת ה-IP מישראל, די מעקר את המהלך.

מדוע הערכת שווי IP  מורכבת יותר מהערכת שווי חברה?

אמנם הערכת שווי ה-IP מבוססת על שיטות המשמשות גם לצורך הערכת שווי חברות, אולם בניגוד להערכת שווי חברות, כאשר אנחנו מעריכים את שווי ה-IP יש צורך לזהות רק חלק מתוך הערך של החברה.

כלומר, בדרך כלל יש לנו מידע על השלם – על החברה כולה (כגון דוחות כספיים, תחזיות ותקציבים של הנהלת החברה וכו') אולם במסגרת הערכת שווי ה-IP יש לנו צורך, בנוסף לניתוח כל התוצאות העסקיות של החברה כולה, לבודד נתונים רלוונטיים אודות ה-IP.

מה ההבדל בין שווי חברה לשווי IP, ומדוע בדרך כלל יש פער גדול בין השוויים הללו?

אם כל מה שיש לחברה זה IP, אז ההבדל בין שווי החברה לשווי ה-IP הוא המזומן בנטרול ההתחייבויות. אבל בדרך כלל המצב מורכב יותר שכן לחברות יש נכסים נוספים, בטח כאשר מדובר בחברות בשלות. בדרך כלל הפעילות העסקית היא מחולל השווי המרכזי של החברה.

כיצד קובעים את שווי ה-IP של חברה?

השיטות המקובלות ביותר להערכת שווי IP הינן שיטות הפטור מתמלוגים, היוון הרווחים העודפים, השווי הנכסי הנקי ושיטת ה- With or Withoutאשר מתאימה רק בסיטואציות מאד ספציפיות.

1.  שיטת הפטור מתמלוגים (Relief From Royalty)

הרעיון העומד בבסיס שיטת הפטור מתמלוגים הינו שאם החברה הינה הבעלים של ה-IP המוערך אז היא לא צריכה לשלם תמלוגים עבור השימוש ב-IP. האתגר המרכזי בשימוש בשיטה זו הינו מציאת שיעור התמלוגים הנהוג בשוק ומתאים מבחינת הדמיון, שלב החיים של הטכנולוגיה ומבנה העסקה.

2. שיטת היוון הרווחים העודפים (MEEM) – Multi-Period Excess Earnings Method

הרעיון המרכזי העומד בבסיס שיטת ה-MEEM הינו ששווי ה-IP נגזר מבידוד והיוון הרווח אשר נובע לחברה משימוש ב-IP הקיים. האתגר המרכזי הינו לבודד את התזרים הרלוונטי רק לנכס המוערך.

3. שיטת השווי הנכסי הנקי (Net Asset Value – (NAV

זוהי בעצם גישת העלות, בה נעשה שימוש רק אם אין יכולת לחזות תזרימים. שיטה זו נחשבת כנחותה במדרג השווי ההוגן. במקרה זה, שווי ה-IP מוערך על בסיס הסכום שהושקע עד כה בפיתוח או השגת ה-IP או לחילופין כסכום בו ניתן למכור את ה-IP המוערך.

4. שיטת העם ובלי – With or Without

שיטה זו מהווה אף היא נגזרת של שיטת ה-DCF, במסגרתה מעריכים את שווי החברה פעמיים – בתרחיש הראשון מוערך שווי החברה על בסיס תזרימי המזומנים החזויים כולל שימוש ב-IP. בתרחיש השני שווי החברה מוערך על בסיס תזרימי המזומנים החזויים אילו לא היה לחברה ה-IP המוערך. שווי ה-IP הינו הפער המתקבל בין שני התרחישים השונים.

שורה תחתונה

בכל הנוגע להוצאת ה-IP מחוץ לישראל ולביצוע היפוכי שרוול בפרט, צריך להבחין בין חברות חדשות, שנמצאות בשלב הצמיחה  לבין חברות ותיקות ורווחיות. עבור חברות חדשות ביצוע היפוך שרוול הינו הליך פשוט יחסית שאיננו כרוך בהוצאות מהותיות. החברות הללו מקבלות לעיתים את סוגיית היפוך השרוול כתנאי לקבלת מימון ממשקיעים זרים אשר רואים לנגד עיניהם את חוסר הוודאות האופפת את מערכת המשפט בישראל. מנגד, כאשר מדובר בחברות ותיקות ורווחיות, מדובר בתהליך ארוך, מורכב ומסובך, הדורש השקעת זמן רב ומשאבים, ובסופו של דבר מוביל לרוב לתשלומי מס גבוהים יותר, כך שככל הנראה לא תהיה תועלת כלכלית מכך.

הוצאת ה-IP מחוץ לישראל, וביצוע היפוכי שרוול בפרט, הינה סוגיה מורכבת אשר הכדאיות לביצועה צריכה להיבחן ספציפית עבור כל חברה, בהתאם למאפייני עסקאות אחרונות שבוצעו בהון המניות שלה, עסקאות עתידיות מתוכננות, ותוך בחינת מגוון רחב של שיקולים מנקודת מבט היזמים, המשקיעים המקומיים והמשקיעים הזרים של החברה. אמנם אפשר לצפות למכשולים ובעיות רבות במהלך התהליך, אולם במידה ויוחלט להוציא את המהלך לפועל, גם היזמים וגם המשקיעים בסקטור הטכנולוגיה יכולים להיות מאד יצירתיים במידת הצורך ובסופו של דבר, למצוא לכל בעיה פתרון.

 כותב המאמר הינו גידי שלום בנדור, מנכ"ל ומייסד S Cube מקבוצת IBI Capital, מעריכת השווי הגדולה ביותר של חברות טכנולוגיה בישראל.

האמור מובא למטרות אינפורמטיביות וכלליות בלבד ואין לראות בו מידע שלם ו/או ממצה של כל ההיבטים הכרוכים בתהליך "היפוך שרוול". האמור אינו מהווה ייעוץ משפטי, פיננסי, מיסויי, כלכלי או תחליף לייעוץ מקצועי ופרסונאלי כלשהו. קבוצת אי.בי.אי ו/או מי מחברות הקבוצה לא תהיה אחראית לכל אבדן או נזק אשר יגרמו לצד ג' כלשהו בשל הסתמכות על המידע הנ"ל.